הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הגישה תביעת שיבוב בגין נזקי רכב עקב תאונה, כנגד הנתבעים 1 ו – 2.

הנתבעים 1 ו – 2 הגישו הודעת צד ג' כנגד צד ג'.

1.קודם להגשת תביעה זו, הגיש מבוטח התובעת (להלן: "המבוטח") תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בגין התאונה נשוא התביעה דנן, לשיפוי בגין נזקיו שלו. התביעה הוגשה, בין היתר, כנגד הנתבעת 1 וכנגד צד ג'.

ביום 21/10/12 ניתן פסק דין בתביעת המבוטח, המחלק את האחריות לתאונה בין הנתבעת 1, בשיעור 20%, לצד ג', בשיעור 80%.

2.התביעה דנן הוגשה ביום 29/11/12.

התביעה הוגשה כאמור כנגד הנתבעים 1 ו – 2 בלבד, ומלכתחילה, לא נתבע צד ג' כנתבע במסגרת התביעה.

לאור פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות, שילמה צד ג' את הנזק כפי חלקה לפי מכתבה מיום 20/12/12.

3.אין חולק כי לאחר הגשת כתב התביעה דנן ולאור פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות, ביקשה הנתבעת 1 לשלם לתובעת סכום המהווה 20% מתביעתה, אך סרבה לשלם את הוצאות התובעת בגין הגשת התביעה דנן.

4.המחלוקת בין הצדדים הינה, אם כן, האם יש לחייב את הנתבעים וצד ג', או מי מהם, בהוצאות התובעת בגין ההליך דנן? כמו כן, האם יש לחייב מי מהצדדים בהוצאות צד ג' בגין ההליך דנן?

5.התאונה התרחשה ביום 12/01/12.

אין חולק כי הנתבעת 1 שלחה ביום 01/02/12 לתובעת הודעת דחייה של תביעתה בגין התאונה דנן. כך גם צד ג' שלחה ביום 23/04/12 מכתב דחיה לתובעת.

התביעה דנן הוגשה, כאמור, ביום 29/11/12.

מכאן, קודם להגשת התביעה, פנתה התובעת במכתב דרישה מתאים הן לנתבעת 1 והן לצד ג', בדרישה לפיצויה, אך נדחתה כאמור.

6.התובעת טוענת כי דבר נקיטת ההליך ע"י המבוטח ומתן פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות לא היו ידועים לה.

אכן, התובעת לא היתה צד לאותו הליך. דווקא הנתבעת 1 וצד ג' הם שהיו צד לאותו הליך.

מכאן, אינני מוצאת כי לא היה מקום להגשת התביעה דנן ע"י התובעת ובשים לב למכתבי הדחיה מטעם הנתבעת 1 ומטעם צד ג'.

ב"כ הנתבעים וב"כ צד ג' הפנו לפסק הדין בת.א. 204115/02 לענין משלוח דרישה לפיצוי כתנאי לזכיה בהוצאות ההליך. אולם, באותו הליך נידון מקרה בו לא היתה מחלוקת כי התובעת שם כלל לא פנתה במכתב דרישה לפיצויה קודם שהגישה תביעתה לבית המשפט.

זאת, בשונה מענייננו.

אף אינני סבורה כי היה מקום למשלוח מכתב דרישה נוסף מטעם התובעת, מאז מכתבי הדחיה ועד להגשת התביעה.